התפתחותה של רמת גן

העובדה שרמת גן נותרה עיר שעומדת עמוק בתוך צילה של שכנתה הגדולה תמיד מפתיעה בעיניי. איך זה שעיר שכל כך צמודה למרכז העניינים לא מעמידה תחרות רצינית? איך זה שלא התפתחו שם מקומות בילוי ראויים שיהוו אלטרנטיבה? שכונות של אמנים ובכלל צעירים שזלגו מן המרכז עקב מחסור במקומות דיור? איך זה שאפשרות של מגורים בתוך התחום המוניציפאלי של השכנה ששלטי הרחובות שלה ירוקים עדיין מעלה פרצוף נרתע אצל תל אביבים, גם אם גיאוגרפית היא קרובה יותר למרכז מפרברי תל אביב עצמה?

נראה שרמת גן התפתחה יותר דווקא בכיוון אחד בו שכנתה מצטיינת – עסקים. אם כי יש לציין את העובדה שקניון איילון עדיין שומר על כבודו כקניון השני (אחרי – מה לעשות – דיזינגוף סנטר), אך הוא מזמן כבר לא מרכז העניינים. לא רק שרמת גן התפתחה כמרכז עסקי, אלא גם כמרכז נדל"ני, גם למלונות וגם לפרויקטים של מגורים. גם מי שלא בקיא בעולם הנדל"ן מכיר את הבניינים ההולכים ונבנים בה ושאותם ניתן לראות בכל נסיעה על דרך נמיר. רובם מתהדרים בעיצוב חדשני ומרפסות ענקיות. המילה האחרונה היא פרויקט גינדי בוטיק שנבנה באבטליון כפרויקט תמ"א 38 ולפחות על פי ההבטחות הולך להיות יוקרתי למדי. חברת גינדי בונה כעת גם את פרויקט גינדי תל אביב, ומעניין יהיה להשוות בין שני הפרויקטים לאור המיקום השונה.

ועם זאת, זה עדיין לא מה שציפינו מהעיר הזאת. יש בה הרגשה של חוסר רצף: התשתיות עדיין לוקות בחסר, הנוף חסר שכיות חמדה (אלא אם כן אתם חיים בדירת גג בקומפלקס של גינדי, שם הנוף דווקא מרהיב אם כי הוא צופה בעיקר על…תל אביב) אך פה ושם צצים להם בניינים חדשים ונוצצים. חוסר קוהרנטיות של מרחב עירוני כזה ניתן למצוא כמובן גם בת"א, אך לפחות אפשר לומר שלעיר עצמה יש אופי יותר מובהק מלכתחילה.

רמת גן צריכה אנשים צעירים בעירייה ויותר אמנים. אנשי עסקים שיגורו בגינדי בוטיק זה נחמד, אבל חייבים גם פרויקטים שמתאימים לתקציבים נמוכים יותר, ואלה כבר יהפכו את השכונות לססגוניות יותר. זכרו מה קרה לפלורנטין, למשל – אזור שהאפיל שלו היה מפוקפק ומוטל בספק וכיום הוא מבוקש ויקר כמעט כמו מרכז העיר. קצת פחות קניונים וקצת יותר מוסדות תרבות, שיפוץ תשתיות, הופעות רחוב ואירועי שוליים יעשו עם העיר רק טוב, ואולי בקרוב נזכה לראות אותה פורחת וחורצת לשון לשכנתה הגדולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *